יום שישי, 2 באוגוסט 2013

שאלות קוסמיות

השבוע, הבכור שלי די הימם אותי והשאיר אותי חסר מענה. ביקרנו במסעדת הבריאות "מקדונלדס", בסיום טיול משפחתי. אולי שמעתם, אולי לא, אבל למקדונלדס יש מבצע שבו מגרילים מכוניות על פי מספרי מזל שניתנים למי שרוכש ארוחות. אז ישבנו לנו בסניף המקומי ואכלנו בשקיקה  את מנות הבריאות וסיפרתי להם שבכוונתי להכניס את מספרי המזל לאתר האינטרנט ואולי נזכה במכונית חדשה. בני הבכור הסתכל עלי במבט של "תאמר לי, אתה דביל או משהו כזה?" ואמר לי, "אבא, גם אם יהיו לך כל מספרי המזל שלהם אתה לא תזכה, אתה לא מבין שאנחנו חסרי מזל?". התגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה "למה אתה אומר את זה?", למרות שתוך כדי שהמילים שלי יצאו מפי היה לי ברור היטב מאיפה זה מגיע ולמה התכוון המשורר. בני השיב לי במילה אחת  "אמא?" עם טון של "דה". מה אפשר לענות לו? איך אפשר להסביר שיש פה מקרה סטטיסטי, מסוג אחר לגמרי, שאינו קשור למקרה השני... אבל מזל הרי מטה סטטיסטיקה, אם יש לך מזל, אז גם אם הסיכוי שלך לשרוד הוא אחד למאה אתה תהיה האחד מתוך המאה....
זה קשה לשמוע מבנך שהוא סמוך ובטוח שהמזל לא לצידו... גם לא קדימה... אז ניסיתי לענות לו כמה שעות אחר כך... עם הסבר משכנע ומצחיק שחוסר המזל שלנו נגמר כי עכשיו אמא מנהלת את העניינים מלמעלה, והיא תדאג כמה שיכולה להטות דברים לטובתנו, אם הוא קיבל את זה או לא, ימים יגידו. 
וזה מביא אותי לשאלות הקוסמיות שאני שואל את עצמי... כמו בטח כל מי שחווה מה שחווינו... בעצם מה התכלית בקיומנו אם אנחנו זמניים פה? יאמרו אלו ואחרים שהגענו כדי לעשות את העולם יותר טוב... כדי שהדורות הבאים יחיו יותר טוב, כדי לעשות טוב אחד לשני, כדי להשאיר חותם... אבל אם אני זמני, והבאים אחרי זמניים ובסוף (בעוד אלפי/מליוני שנים גם צפוי או שנישרף מהשמש/יפגע בנו כוכב שביט וניכחד), אז מה זה משנה בעצם. הרי בעוד 90 שנה (במקרה הטוב) לא יזכרו אותה, ואולי גם לא אותי, וגם אם כן, אז עשר או עשרים שנה אחר כך נישכח, ואלו ששכחו אותנו ישכחו גם הם.... ואנחנו נישאר כאבק במקרה הטוב על פני כדור הארץ.... 
אז מה הטעם? 
ולא, אלו לא נורות אזהרה, לא הפכתי לאובדני או משהו כזה, סתם שאלות פילוסופיות שצצות לי בראש... 
זהו לערב זה...
אחלו לי בהצלחה בהגרלה, אם נזכה זו תהיה הוכחה ניצחת שהיא דואגת לנו מלמעלה....

:)
האלמן הטרי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה